הראשונה היא שאנשים אינם פועלים בהרבה מקרים בצורה רציונלית, ולכן קשה מאוד לחזות כיצד יתנהגו. הבעיה השנייה היא שתורת המשחקים היא אמצעי מאוד מורכב ומסובך, שקשה מאוד לעשות בו שימוש פרקטי. עקב שתי המגבלות הללו, מעט מאוד חברות עושות שימוש בתורת המשחקים.
עם זאת, קיימת דרך נוספת, מאוד יעילה וטובה לנסות ולחזות את מהלכי המתחרים ומבנה השוק העתידי, והיא שימוש במשחק מלחמה. משחק מלחמה מאפשר לחזות בצורה טובה את השינויים העתידיים בשוק, את המהלכים הצפויים של המתחרים ולבחון אלטרנטיבות שונות לאסטרטגיה של הארגון בהתאם לכך. בעזרת משחק מלחמה, ניתן להקטין את אי הודאות (כמובן שלא לאפס) ולבחון מספר אסטרטגיות מראש, כי הוא מאפשר לנו "להיכנס לנעליהם" של המתחרים ולראות את העולם מנקודת מבטם. בכך ניתן לדמות בצורה טובה ויעילה, ללא צורך בהנחות לגבי התנהגות רציונלית, את צורת החשיבה של המתחרים. כמובן שזה מצריך עבודת הכנה וחשיבה מוקדמת.
אז איך בעצם פועל משחק מלחמה? במשחק מלחמה מחלקים את המשתתפים למספר קבוצות, כאשר כל קבוצה מייצגת את אחד המתחרים בשוק, כולל את החברה עצמה. כל אחד מהקבוצות צריכה לגבש אסטרטגיה, על סמך מידע שנאסף מהשטח, ולבסוף להציג את האסטרטגיה שלה בפני הקבוצות האחרות. לאחר מכן מתבצע סיבוב נוסף, שבו לכל קבוצה יש את האפשרות לעדכן את האסטרטגיה, על-פי המידע החדש שאליו נחשפה מהקבוצות האחרות. ביצוע משחק המלחמה בשני שלבים מאפשר לכל המשתתפים להיחשף לאסטרטגיות אפשריות של המתחרים השונים והוא מאפשר לגבש אסטרטגיה עבור הארגון בהתאם לכך. ניתן להוסיף קבוצה נוספת, שתשמש כקבוצת בקרה, אשר מייצגת את הסביבה, כלומר הלקוחות, הרגולטור והשוק. הקבוצה הנוספת יכולה לשמש כמעין שופטת, או פשוט להציג את מערכת השיקולים של הלקוחות, טכנולוגיות חדשות שעשויות להתעורר בשוק ושינויים רגולטוריים. ההחלטה אם ליצור קבוצה המייצגת את הסביבה תלויה בארגון ובשוק בו הוא פועל.
השימושים במשחק מלחמה ישנם שני שימושים עיקריים למשחק מלחמה. הראשון הוא לבחון אסטרטגיה או מהלך אסטרטגי שעומדים על הפרק. בהינתן וגובשה אסטרטגיה, או הוגדר מהלך אסטרטגי שבו החברה רוצה לנקוט, משחק המלחמה מאפשר לבחון את תוצאותיו הצפויות, על ידי בחינה של המהלכים הצפויים על-ידי המתחרים לאותו מהלך או אסטרטגיה. במקרה כזה חשוב שאחת הקבוצות במשחק תייצג את הלקוחות, מכיוון שאותה קבוצה צריכה לחזות כיצד הלקוחות יגיבו למהלך הנבחן. קבוצת הלקוחות צריכה להעריך מה היא מערכת השיקולים, המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות וכן מה הם הגורמים המעורבים ומשפיעים על ההחלטה. קבוצת הלקוחות צריכה להיות עם היכרות מעמיקה של השוק והלקוחות, אבל צריכה גם להיות אובייקטיבית, בכדי לאפשר בחינה אמיתית של המהלך. הקבוצה שמייצגת את החברה, תציג את המהלך או האסטרטגיה המתוכננת לשאר הקבוצות ולכל אחת מהן תהיה האפשרות להגיב. קבוצות המתחרים הרגילות, יוכלו להגיב למהלך ובכך לאפשר לחזות את ההתפתחות בשוק. יש לאפשר לקבוצות של המתחרים "סיבוב נוסף" לאחר שמוצגת האסטרטגיה הנבחנת, בכדי שיוכלו לגבש את האסטרטגיה התגובתית של המתחרים ובכך לאפשר לחזות את ההתפתחות שתחול בשוק.
שימוש שני של משחק מלחמה הוא לנסות ולחזות את ההתפתחות הכללית בשוק ויחסי הכוחות בין המתחרים, ללא התייחסות למהלך אסטרטגי מסוים. במקרה כזה כל אחת מהקבוצות צריכה לגבש את האסטרטגיה שלה, בהינתן המצב הקיים וההנחות שלה לגבי השינויים שיחולו בענף. כאשר עושים שימוש במשחק מלחמה בצורה הזו, רצוי לבצע מספר סיבובים של המחשק, בהם כל אחת מהקבוצות יכולה לבצע שינויים והתאמות באסטרטגיה, בהתאם לאסטרטגיה אליה היא נחשפת מהקבוצות האחרות. רצוי שתהיה קבוצה ניטראלית, שאיננה קשורה לאף אחד מהמתחרים בשוק, אשר תשמש מעין שופטת ותכריע כיצד אכן מתפתח השוק ומה התוצאות של המהלכים האסטרטגיים של המתחרים השונים. קבוצת הבקרה צריכה להיות אובייקטיבית ואמינה, בכדי שהכרעותיה יהיו מקובלות על כל המשתתפים.
התועלות המרכזיות
מעבר לעובדה שמשחק מלחמה מאפשר לבצע הערכה של המהלכים האפשריים של המתחרים, יש לו מספר תועלות נוספות:

• ראשית, משחק מלחמה מוסיף עניין והנאה מהתהליך של תכנון אסטרטגי (לא שתכנון אסטרטגי זה דבר משעמם...)
• שנית, זה מגביר את עבודת הצוות ומגבש את האנשים מכיוון שעובדים בקבוצות קטנות המצריכות שיתוף פעולה הדוק
•שלישית, זה חושף הרבה אנשים בארגון לתהליך של תכנון אסטרטגי ולאסטרטגיה של המתחרים השונים
•לבסוף, זה מאפשר לבחון רעיונות לא שגרתיים ומהפכניים בצורה טובה ומאפשר לכל המעורבים להעלות רעיונות אלו
שימוש נכון במשחק מלחמה יכול לשפר בהרבה את תהליך התכנון האסטרטגי. הוא איננו מחליף את התהליך המלא לתכנון אסטרטגי, אבל משחק המלחמה יכול להיות מרכיב חשוב בתהליך ולסייע רבות. כאשר מחליטים לעשות שימוש במשחק מלחמה, יש לחשוב באיזה שלב של תהליך התכנון האסטרטגי הכולל יש לקיים אותו, האם הוא צריך להיות חלק משלב המיפוי, שבו מגבשים את תמונת המצב ובוחנים את השוק והמתחרים, או שהוא חלק אינטגרלי מתהליך גיבוש האסטרטגיה עצמו.
כיצד מתנהל משחק מלחמה?
ההתנהלות של משחק המלחמה יכולה להשתנות בהתאם לגודל הארגון, כמות האנשים שלקוחים חלק בתהליך והזמן שעומד לרשותם. אולם בדרך כלל הוא יהיה בנוי על חלוקה למספר קבוצות, כאשר כל קבוצה מייצגת את אחד המתחרים בשוק, כולל את החברה העצמה. בנוסף, ניתן להגדיד קבוצה נוספת, אשר תייצג את הלקוחות או את השוק עצמו (כולל הרגולטור או ספקים).
באחראיות כל אחת מהקבוצות לגבש את האסטרטגיה של החברה אותה היא מייצגת, כאשר קבוצת הלקוחות או השוק משמשת כ"שופטת", אשר אמורה להחליט כיצד מגיב השוק למהלכים האסטרטגיים של כל קבוצה. את גיבוש האסטרטגיה של הקבוצות השונות ניתן לבצע במספר שלבים, כאשר בין השלבים אפשר להוסיף אירועים חדשים או שינויים בשוק, אשר ידרשו שינוי והתאמות באסטרטגיה.
בכדי להכניס עניין ומידה של הנאה לתהליך, רצוי להוסיף אלמנט של תחרותיות, כלומר שתוגדר בסוף התהליך קבוצה מנצחת. את אופן בחירת הקבוצה המנצחת ניתן לעשות על ידי הגדרת קבוצת שופטים או ניקוד "סוציומטרי" שבו כל קבוצה מנקדת את הקבוצות האחרות. הוספת תחרות לתהליך תוסיף אתגר ועניין ויוצרת יותר מוטיבציה והזדהות של המשתתפים עם הקבוצות אותם הם מייצגים.
© כל הזכויות שמורות למיצוב - יעוץ אסטרטגי