הדרכות למנהליםהדרכה ויעוץ בתחום העסקי,הטכנולוגי והלוגיסטי
חייגו עכשיו 09-7409511
יצירת קשר
ניהול לפי יעדים ומדדים
כל מערכת ניהולית מורכבת ממספר רב של גורמים ,ארגוניים , טכנולוגיים ,תפעוליים , לוגיסטיים ,תמחיריים ואחרים , וחוסנה מותנה בחוסן מרכיביה .


    

אחת המטלות של כל מנהל הינה בחינה שוטפת של התנהלותם של הגורמים עליהם הוא אחראי וזאת ניתן לבצע אך ורק באמצעות מדידת פרמטרים המאפיינים את הפעילות.

עמידה בזמני תקן
כמות פסולים בייצור
תמחיר המוצר
רמת ניצול הציוד
עמידה במועדי הספקה
גודל המלאי
מערכת תפעולית במפעל יצרני

באנלוגיה של בקרה מערכתית , ניתן להשוות כל מערכת ניהולית לגוף האדם שהוא למעשה גם מערכת המורכבת מ"מחלקות שונות " .   כאשר אנו חשים ברע אנו מבצעים בדיקות אשר בוחנות את תפקודן של מערכות הגוף. תוצאות הבדיקה רשומות על דוח הבדיקה כשלצידן מופיעים "ערכים נורמליים" כך שגם למי שהרפואה אינה תחום התמחותו , ניתן במבט מהיר לראות אם הכל תקין . באותן בדיקות בהן קיים פער , הרופא יודע היכן למקד את הטיפול.

הערכים הנורמליים של גוף האדם מושווים לערכי התקן שאנו קובעים לפרמטרים שונים ועל פי השוואת הקיים לערך התיקני , בדומה לרופא , גם המנהל יודע מייד לאתר את המקום בו עליו לפעול לשיפור המצב.

חשוב לזכור ולהבין שלא ניתן לנהל מערכת שאינה ניתנת למדידה של גורמים אוביקטביים כי אין להסתמך על הערכות סוביקטיביות של בעלי תפקידים בארגון.

כדוגמה , בחדר בו נמצאים מספר אנשים , אם נשאל האם חם או קר , נקבל מספר תשובות לעיתים אף סותרות לחלוטין זו את זו. במידה ובחדר יש מד טמפרטורה וקיים תקן האומר שטמפרטורת חדר אמורה להיות 23 מעלות צלסיוס , קל מאד לקבוע בצורה אוביקטיבית , האם חם או קר.

 יעדים ומדדים.

יעד – הגדרה ברורה של תפוקת העבודה במונחי " מה רוצים להשיג " .

מדד – גורם בר מדידה אשר באמצעותו ניתן לבחון את השגת היעד.

תקן – ערך כמותי הניתן למדידה , משוייך למדד ומהווה בסיס בקרה בקרה לבחינת השגת היעד.

שקלול המדד-  המשקל הניתן למדד על מנת להדגיש את תרומתו היחסית בחשיבותו להשגת היעדים.

דוגמאות להמחשה .

יעדים

מדדים

תקנים

שקלול המדד 

[ % ]  

שיפור רמת השרות

משך המתנה לטיפול

קטן מ- 15 דקות

30

כמות תלונות חודשיות

קטן מ- 4

25

מספר החזרות מלקוחות

שתיים בחודש

15

משך הספקה ללקוח

שלושה ימים

30

הקטנת הוצאות תפעול

מלאי חומרי גלם

שני חודשי מלאי

35

פסולים בייצור

2%

35

ניצולת ציוד

78%

15

קיט בחוסר בריצפת הייצור

אף אחד

15

הקמת מערכת הדרכה

מספר קורסים שונים

8

30

כמות משתתפים בכל קורס

לפחות 15

35

גידול שנתי במספר הלומדים

20% בשנה

15

רמת שביעות רצון

3.8 בסולם 5

20

לכל יעד רצוי לקבוע מספר מדדים כאשר לכל אחד מהם ינתן המשקל היחסי המגדיר את רמת החשיבות שאנו נותנים למדד , דבר המכוון את בעלי התפקידים להתמקד בפעילותם "בדברים החשובים יותר " .

 מדדים ככלי להשגת יעדי הארגון

להלן מספר עקרונות המהווים בסיס לניהול ממוקד הנמדד באמצעות מדדיו.

  • המדד חייב להיגזר מיעדי הארגון ולתמוך בהם.
  • המדדים מאפשרים לאתר סטיות ולתקנן.
  • כל מערכת בקרה מבוססת על מדדים.
  • השגת היעד נבחנת באמצעות המדדים.
  • המדד מהווה בסיס ייחוס לעובדים ןלמנהלים.
  • לכל יעד מומלץ לקבוע חבילת מדדים משוקללת.
  • לכל יעד יחושב "הציון המשוקלל" אשר יהווה מדד בקרה להשגת היעד.

דוגמה לחישוב "ציון משוקלל" של הקמת מערכת הדרכה כמופיע בטבלת הדוגמאות להמחשה:

לפי הנתונים המופיעים בטבלה ,הציון המשוקלל הינו   : 11.4

11.4 = 100 / [ 3.8 * 20 +20 * 15 + 15 * 35 + 8 * 30 ]

בפועל התקבלו הנתונים הבאים : נפתחו רק 5 כיתות , ממוצע תלמידים בכיתה – 13 , גידול שנתי –12% , רמת שביעות רצון – 4.2 , הציון המשוקלל הינו : 8.7

 8.7 = 100 / [ 4.2 * 20 + 12 * 15 + 13 * 35 + 5 * 30 ] 

רמת השגת היעד עומדת על 76% . מאחר ו 65% מהמשקל ניתן למספר הקורסים שפותחים ולכמות המשתתפים ,ההתמקדות תהיה בפתיחת קורסים ובגיוס לומדים.

התאמת המדד ליעדי הארגון

עוצמתו של המדד הינה בכך שלמעשה הוא מכוון את המנהל בעבודתו כי רק ע"י השגת המדד , המנהל יצליח בתפקידו.    כאן קיימת בעיית בומרנג כי באותם מיקרים בהם נקבעים מדדים שאינם " רואים " את התמונה כולה , מיקוד הפעילות על מנת לעמוד בהם עלול לפגוע ביעדי הארגון.    
בכל תחום פעילות מומלץ לקבוע מספר מדדים אשר יכסו את כל הגורמים תוך מתן תרומה ליעדי הארגון.

להלן מספר דוגמאות:

מדד

פעילות להשגת המדד

פגיעה אפשרית ביעדי הארגון

הורדת מלאים

§     קניית כמויות קטנות.

§     עיכוב פעילות לחידוש המלאי.

§     השמדת מלאי מת או איטי.

§   פגיעה ביעילות הייצור.

§   הגדלת עלות הרכש.

הורדת שכר

§     פיטורי עובדים.

§     קליטת עובדים ברמות שכר נמוכות

§     הורדת שכר לעובדים קיימים.

§   פגיעה באיכות כח האדם.

§   פגיעה בהנעה לעבודה.

§   עזיבת עובדים טובים.

הקטנת משך ההספקה מקבלני משנה

§     דרישה מהקבלן לעמוד במשכי הספקה קצרים יותר.

§     ביצוע שינוע נפרד לכל חלק במקום ריכוז חלקים כפי שקיים.

§     העלאת מחיר העבודה ע"י הקבלן.

§   הגדלת עלויות השינוע.

ד"ר מאיר שנרך,בעל ניסיון רב באפיון, הקמה וניהול בפועל של מערכות תפעוליות ולוגיסטיות במגוון ארגונים. מרצה בתחומי ניהול לוגיסטי ותפעול במוסדות אקדמיים ומכללות.
© כל הזכויות שמורות לד"ר מאיר שנרך

 |  ראשי |  אודות  |  הדרכה  |  ייעוץ ושירותים  |  English  |  יצירת קשר  |  טכנולוגיה  |  שיווק, מכירות ושירות  |  רכש, לוגיסטיקה, תפעול  |  חיפוש מידע באינטרנט  |  מיומנויות ניהול  |  ניהול פיננסי  |  היבטים משפטיים  |  ניהול עסקים בינלאומיים  |  קישורים  |  Privacy  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
A2B-הדרכה וייעוץ בתחום העסקי, הטכנולוגי והלוגיסטי- www.a2business.co.il © כל הזכויות שמורות
A2B כתובת: ת.ד 347 נווה ירק 4994500 טלפון: 09-97409511, 09-97409500, 09-97409510 פקס: 09-7400178
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל